עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
הי (:
שמי אלונה.
ההורים שלי גרושים ולאבא שלי יש אישה אחרת, שמה ריטה.
מאוהבת.
יש לי כלב חמוד ששמו רוג'ר.
החבר הכי טוב שלי.
בנוסף גם גורת חתולים קטנה ושני ארנבים.
אוהבת לכתוב. וכמובן גם לקרוא. לטייל. לשיר. לדבר. לצחוק.
תהנו (:
חברים
הבלוג של אורין ועמיתקרמיטית גאה :)אוריןEmmelineיובלShir
אלה שאוהבת ספרים
נושאים
מחשבות  (4)
פרידה  (3)
אהבה  (2)
בגידה  (2)
הורים  (2)
זכרונות  (2)
תגובות  (2)
תודה  (2)
אני  (1)
בלבול  (1)
הבנה  (1)
החלטות  (1)
זכרון  (1)
חיות  (1)
טעם לחיים  (1)
יואב  (1)
ילדות  (1)
כלב  (1)
מטאפורות  (1)
מכתב  (1)
נאמנות  (1)
נוסטלגיה  (1)
נטע  (1)
סבא  (1)
סליחה  (1)
עזרה  (1)
עידן  (1)
פחד  (1)
צמחונות  (1)
ריבים  (1)
ריקנות  (1)
שינוי  (1)
תכונות  (1)
תמימות  (1)
אומנות
הריקוד משחרר אותי מכל מה שעבר עלי, פחדים, ריבים, שקרים, הכל. פשוט- להקשיב למוסיקה, ולנוע. לפרוק הכל.

כשאני מציירת אני מרגישה כל יכולה. אני יכולה לצייר את שני הורי ביחד, מחובקים, ואני איתם. אני יכולה לצייר חברה טובה שהלכה, איתי. אני יכולה לעשות הכל. לערבב שחור עם לבן, רע עם טוב. הבעיה שזה רק על הנייר. רק על הדף. ולא במציאות.

בכתיבה אני יכולה להכניס לתוך דמות אחת-הכל. טעויות, רגשות, מחשבות. להכניס את עצמי. ולתקן. מה שלא אמור להיות, מה שמפריע, חונק. פשוט להשתחרר.


באומנות אני יכולה לעשות הכל. לתקן טעיות שעשיתי, לפרוק החוצה דברים שקרו, וליצור דברים שלא היו ולא יהיו.


אני
אני-
חרשנית ותולעת ספרים,
חייכנית,
סלחנית,
סבלנית,
נמוכה (גררר!)
שונאת גזענות.
סקרנית,
פטפטנית,
בלונדינית,
משקפופרית,
מנגנת בצ'לו (5 שנים!)
צוחקת המון,
ו...
ו...
אוהבת ילדים,
אוהבת לעזור,
ספורטאית,
לא מקובלת,
יצירתית,
פחדנית.
ו....
ו....
זהו בערך.
חיוכים

"חייך אל החיים והם יחייכו אליך"
זה נכון, אבל החיוך צריך להיות אמיתי. לדעתי הכוונה היא שצריך להיות אופטימיים, גם כשהחיים קשים, אבל לפעמים מותר גם להיות קצת עצובים, מאוכזבים. כי חיוך מזויף, לא עוזר ורק מקשה.
ארכיון נובמבר 2014
זכרונות
03/11/2014 16:15
אלונה ✮
זכרון, פרידה
הוא יושב לו במרומים ומביט עלינו, כאן יושבים. ובוכים. עצובים, שנקרעת ממנו, לעולם אחר לא ידוע. הוא יושב לו במרומים ומביט עלינו, כאן יושבים. עצובים מנסים לחייך. הרי לפני כמה שעות ישבנו ופטפטנו וצחקנו. אבל עכשיו נזכרנו דמותו עולה בראשנו. עצובים נזכרים אנו יושבים לידך, ליד קברך. הוא יושב שם  המשך...
10 תגובות
מחשבות...
06/11/2014 16:29
אלונה ✮
מחשבות, הבנה
אתמול הסתובבתי בבלוגר וראיתי כל מיני סוגים של בלוגים: בלוגים של עיצובים, בלוגים של פרסומות, אבל הבלוגים שהכי רגשו אותי, הם הבלוגים שנכתבו מבפנים. מושקעים. מרגשים. ואז הבנתי, שהבלוג שלי הוא ממש סתם יחסית לבלוגים כאלה. רמה ירודה. אבל אני אוהבת לכתוב. אני חיה מזה. ואני לא יודעת מה לעשות.  המשך...
8 תגובות
צעד קטן?
06/11/2014 16:49
אלונה ✮
מחשבות, החלטות, שינוי
לפעמים אני חושבת, למה העולם צריך להיות כך? למה יש גזענות? למה יש מלחמות? רצח? שנאה? העולם יהיה יפה יותר, נעים יותר, ללא אלימות. ללא שנאה. אך לאחר מכן אני חושבת, אם זה כך אז זה כך. זה העולם. אבל אני, יכולה לחולל שינוי, שינוי קטן, שינוי גדול. נחוצה רק  המשך...
16 תגובות
המסטיק של החיים
07/11/2014 21:45
אלונה ✮
טעם לחיים, מטאפורות
החיים הם כמו מסטיק שלא נגמר. לפעמים טעימים, לפעמים מעניינים, לפעמים דלים ומרירים, ולפעמים חסרי טעם. אבל מה שחשוב לעשות, זה כשגם שהמסטיק חסר טעם, דל, או מריר, לא לזרוק אותו לפח. לא לחשוב שזהו, זה נגמר. אלא לנסות למצוא טעם אחר. מעניין. שייתן עוד טעם למסטיק הזה, שנקרא חיים.  המשך...
8 תגובות
הפסגה
10/11/2014 20:42
אלונה ✮
הוא מטפס. צעד אחרי צעד. פסיעה. ועוד אחת. הוא מתנשף. עוד צעד. ועוד אחד. הוא מוחה את זיעתו. ומטפס. ׳האוויר פה דליל׳ הוא חושב. נאנק. פסיעה. ועוד אחת. הפסגה באופק. ׳עוד מעט אני מגיע׳. הוא מטפס. ומטפס. צעד אחרי צעד. פסיעה, ועוד אחת. והנה הוא בפסגה. מחייך באושר, ומניף את  המשך...
5 תגובות
צמחונות
12/11/2014 16:53
אלונה ✮
צמחונות, חיות
אני צמחונית. לפני כן כל פעם כשאכלתי בשר, חשבתי על החיה.... אני יודעת שיש חיות שעושות את זה, וזה הטבע של בני האדם, אבל אני פשוט לא מסוגלת. זה עושה לי רע להרגיש שאכלתי משהו חי, שהיתה לו משפחה והוא היה... חי. קשה לי. (לא יצא פוסט אסתטי במיוחד, אבל  המשך...
6 תגובות
ריבים.
13/11/2014 17:17
אלונה ✮
ריבים
ריבים הם חלק גדול מהיומיום. לפני המקרה, חשבתי שריבים זה בסדר. רבים, משלימים. שוב רבים, אבל תמיד מתפייסים בסוף. אך לא ידעתי מה יקרה. משהו שישנה לי את נקודת המבט האופטימית הזאת. הורי התגרשו. ברגע שזה קרה, כבר לא יכלתי לחשוב שריבים זה בסדר. רבים, מתפייסים. שוב רבים ומשלימים. הם  המשך...
2 תגובות
ריקנות
20/11/2014 16:47
אלונה ✮
עזרה, ריקנות
אני בזמן האחרון מרגישה ריקה. כאילו אין בתוכי כלום. כאילו כל מה שכתבתי בהתחלה, על אופטימיות ושמחה, הלך. ואין לי מי שינחם אותי. אימי שקועה העבודה (בזמן האחרון היא עובדת קשה) וחברתי, הלכה. חברתי הטובה הטובה ביותר, עזבה אותי. למה? בשביל מה? האמת, שאני לא יודעת. אבל אני כן יודעת  המשך...
11 תגובות
תודה!
20/11/2014 19:03
אלונה ✮
תודה, תגובות
כתבתי את הפוסט הזה רק בשביל להגיד לכם, תודה. תודה על העזרה. במיוחד בפוסט האחרון שלי, שהרגשתי ריקנות נוראית, עזרתם לי, והחזרתם אותי למציאות. תודה רבה! אתם כל כך עוזרים לי ותומכים בי, אני לא יודעת מה להגיד! רק להגיד לכם: תודה!
5 תגובות
רוג'ר
30/11/2014 20:21
אלונה ✮
כלב, אהבה, נאמנות
רוג'ר, הכלב שלי. רק המחשבה עליו מעלה לי חיוך על הפנים. רוג'ר, הכלב שלי. בטוב וברע, הוא תמיד שומר עלי ומעודד אותי. רוג'ר, הכלב שלי. הוא נאמן ומתוק וחמוד וחברותי. בטוב וברע, הוא תמיד שומר עלי ומעודד אותי. וגם אם צעקתי עליו הוא סולח. וגם אם כעסתי עליו הוא סולח.  המשך...
10 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון