עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
הי (:
שמי אלונה.
ההורים שלי גרושים ולאבא שלי יש אישה אחרת, שמה ריטה.
מאוהבת.
יש לי כלב חמוד ששמו רוג'ר.
החבר הכי טוב שלי.
בנוסף גם גורת חתולים קטנה ושני ארנבים.
אוהבת לכתוב. וכמובן גם לקרוא. לטייל. לשיר. לדבר. לצחוק.
תהנו (:
חברים
הבלוג של אורין ועמיתקרמיטית גאה :)אוריןEmmelineיובלShir
אלה שאוהבת ספרים
נושאים
מחשבות  (4)
פרידה  (3)
אהבה  (2)
בגידה  (2)
הורים  (2)
זכרונות  (2)
תגובות  (2)
תודה  (2)
אני  (1)
בלבול  (1)
הבנה  (1)
החלטות  (1)
זכרון  (1)
חיות  (1)
טעם לחיים  (1)
יואב  (1)
ילדות  (1)
כלב  (1)
מטאפורות  (1)
מכתב  (1)
נאמנות  (1)
נוסטלגיה  (1)
נטע  (1)
סבא  (1)
סליחה  (1)
עזרה  (1)
עידן  (1)
פחד  (1)
צמחונות  (1)
ריבים  (1)
ריקנות  (1)
שינוי  (1)
תכונות  (1)
תמימות  (1)
אומנות
הריקוד משחרר אותי מכל מה שעבר עלי, פחדים, ריבים, שקרים, הכל. פשוט- להקשיב למוסיקה, ולנוע. לפרוק הכל.

כשאני מציירת אני מרגישה כל יכולה. אני יכולה לצייר את שני הורי ביחד, מחובקים, ואני איתם. אני יכולה לצייר חברה טובה שהלכה, איתי. אני יכולה לעשות הכל. לערבב שחור עם לבן, רע עם טוב. הבעיה שזה רק על הנייר. רק על הדף. ולא במציאות.

בכתיבה אני יכולה להכניס לתוך דמות אחת-הכל. טעויות, רגשות, מחשבות. להכניס את עצמי. ולתקן. מה שלא אמור להיות, מה שמפריע, חונק. פשוט להשתחרר.


באומנות אני יכולה לעשות הכל. לתקן טעיות שעשיתי, לפרוק החוצה דברים שקרו, וליצור דברים שלא היו ולא יהיו.


אני
אני-
חרשנית ותולעת ספרים,
חייכנית,
סלחנית,
סבלנית,
נמוכה (גררר!)
שונאת גזענות.
סקרנית,
פטפטנית,
בלונדינית,
משקפופרית,
מנגנת בצ'לו (5 שנים!)
צוחקת המון,
ו...
ו...
אוהבת ילדים,
אוהבת לעזור,
ספורטאית,
לא מקובלת,
יצירתית,
פחדנית.
ו....
ו....
זהו בערך.
חיוכים

"חייך אל החיים והם יחייכו אליך"
זה נכון, אבל החיוך צריך להיות אמיתי. לדעתי הכוונה היא שצריך להיות אופטימיים, גם כשהחיים קשים, אבל לפעמים מותר גם להיות קצת עצובים, מאוכזבים. כי חיוך מזויף, לא עוזר ורק מקשה.

אני. בנאדם. נוראי.

13/12/2014 10:22
אלונה ✮
בלבול, מחשבות, בגידה, הורים
ריטה היא "אימי החורגת".
למרות שאני לא מוכנה לקרוא לה ככה כי בינתיים אני לא מרגישה שהיא אימא שלי.
אני לא אוהבת אותה.
היא מתנשאת ובכלל, היא חושבת שהיא תוכל להחליף את אימא שלי?!
כי אם כן, אז לא.
אם את קוראת את הפוסט הזה, ריטה, אז רק שתדעי שאני כועסת עליך.
גם אם זה לא באשמתך.
אוף, אני מרגישה בן אדם רע לגמרי, שאני אומרת ככה לריטה למרות שהיא עשתה לי כלום...
זאת ההרגשה שלי.
אני קרועה בין הכעס שלי אליה לבין זה ש... שזה לא יפה לכעוס ככה על בנאדם.
אני לא יודעת מה לעשות.
אימא שלי היא מתחשבת ונחמדה וחמודה וגם אבא שלי.
ואחרי שהם התגרשו זה עוד היה בסדר  כי יכולתי לבקר את אבא.
ועכשיו לא.
אבא עבר לגור עם ריטה ועם הילדים שלה, ואם אני מבקרת אותו אז אני מבקרת גם את ריטה.
ואני לא מוכנה לזה.
אוף... איך נהייתי כזאת מגעילה....
אני לא מצליחה להסביר מה אני מרגישה...
לריטה יש שתי ילדים- נטע ויואב.
נטע היא בת 11 ויואב בן 5.
הוא חמוד.
ואני פשוט....
מפחדת.
אני מפחדת שאבא שלי יאהב אותם יותר ממני.
Here To Loveרעות♡
אורין
13/12/2014 12:01
תראי מה כתבתי לך בפוסט הקודם שלך...
אלונה ✮
14/12/2014 07:24
כן תודה את ממש עזרת לי כי זה גם חלק מהיומיום שלך.
אני היום באה לבקר אותו ואני אדבר איתו
יהלי
13/12/2014 12:26
אני מכירה את זה
אל תדאגי לי יש ריבים עם ההורים
ואמא שלי אומרת שאני שמנה תמיד וכל מיני דברים אחרים
לא חשובים
ואז אני חושבת לעצמי בראש בוכיה מרוב זה
מה הם לא אוהבים אותי
אבל הם תמיד יאהבו אותי לא משנה
מה יקרה
וגם אבא שלך תמיד יאהב אותך
אל תדאגי
הוא בטוח אוהב אותך אני בטוחה
אולי תנסי להחזיר אותם להיות ביחד?
מקווה שעזרתי
יהלי
אלונה ✮
13/12/2014 19:55
הי יהלי,
תודה רבה על התמיכה. עזרת לי מאוד.
ובקשר לשאלתך, אין סיכוי.
הם לא מתאימים. ואני מבינה את זה.
עזרת מאוד.
תודה רבה לך!
13/12/2014 20:55
נשמה יקרה..לעולם אבא לא יוותר עלייך - את שלו לעולמים..לכן הסירי כל דאגה מיותרת מליבך ודווקא כן תעודדי את אבא לאהוב את החבר'ה החדשים שלך (נטע ויואב).

אל תרשי לפחדים ולחרדה לנהל לך את המוח החכם שלך, כי המוח שלך הוא רק שלך ולא של הפחדים והדאגות.
ככל שתשחררי את הסביבה לנהוג בספונטניות (בטבעיות) כך גם את תרגישי ותחווי שיחרור כפול ומכופל.
תכניסי טוב טוב לראש שלך - אבא ואימא תמיד תמיד תמיד אוהבים את הילדים שלהם בלי כל קשר לתנאים והנסיבות. (ולהימנע לגמרי מפירושים מיותרים כמו "אולי הם כועסים ובגלל זה הם אוהבים אותי פחות", אז לא, כי הרי גם הם בני אדם שמרגישים לפעמים גרוע) לפעמים קורה משבר ביחסים ביניהם וזה משפיע ומשליך זמנית על הילדים, אבל חשוב להדגיש שוב שגם בשעות משבר ההורים אינם שוכחים לרגע את ילדיהם.

היי בטוחה תמיד באהבתם אלייך ויותר חשוב זה שתכבדי את כולם כולל ובמיוחד את ריטה. אינך חייבת לאהוב את ריטה, אבל בהחלט עלייך לכבד אותה. כי כאשר את מכבדת אותה את בעצם מכבדת את אבא, וזה כמובן יחזור אלייך בצורה אחרת שקוראים לה אהבה ולפעמים זה מופיע בצורת הפתעות מגניבות ומשמחות.

בהצלחה
13/12/2014 21:25
נ.ב 1. אדם לא נעים ונוראי לא היה כותב פוסט כזה יפה, נוגע ואמיתי (תחשבי על כך).

נ.ב 2. ריטה היא אישתו של אבא שלך אבל ממש לא ה-אימא שלך, וגם לא האימא החורגת שלך, הרי יש לך אימא מקורית ואמיתית. (אימא חורגת נחשבת לאימא רק כאשר אין חלילה וחס אימא אמיתית)
אלונה ✮
14/12/2014 07:26
וואו איזה תגובה. את מדהימה. זה בדיוק מה שהייתי צריכה ופתאום אני מבינה הכל.
תודה רבה!
15/12/2014 03:57
אני שמח לדעת שהחידה פתורה :)
13/12/2014 20:56
אנחנו מבינות לגמרי!!
לפעמים קשה לסבול התחלות חדשות, וצריך להתרגל לאט-לאט...
תתני לה צ'אנס, אולי תופתעי לטובה! בשבילנו? בבקשה?
אנחנו אוהבות אותך ומאחלות בהצלחה, ובעיקר מקוות שתסספרי לנו איך הולך איתה...
אוהבות הכי הכי,
רוני ורותם!
13/12/2014 20:59
גם רצינו להגיד שאת לא צריכה להרגיש רע,
איך לא תחשפי את הצער והכאב?
מה, תשמרי בבטן?
תאמיני לנו שאבא שלך מעדיף שתספרי לו מה קורה מאשר שתשמרי את הכל בבטן.
אנחנו מבטיחות לך שאבא שלך יאהב אותך כמו שאת!!
גם אם את אוהבת אותה, וגם אם לא...
אוהבות,
רוני ורותם!
אלונה ✮
14/12/2014 15:38
עוד מעט אני נוסעת אליו. וברור שאני אגיד לכן. תודה רבה על הכל....
Here To Love
13/12/2014 20:59
קודם כל אל תגידי לעולם שאת אדם נוראי אני בטוחה שזה לא נכון דבר שני זה קורה לכולם ואין סיבה להתרגש עוד מעט תשכחי את המצוקה הזו
בהצלחה מתוקה
אלונה ✮
14/12/2014 15:40
תודה רבה (: אבל ככה אני מרגישה... אבל אחרי שאדבר איתו יהיה יותר טוב... אני מקווה.
רעות♡
14/12/2014 00:29
אני מבינה לגמרי את הכעס שלך על ריטה.
זה צפוי והגיוני.
זה לא אומר שאת בן אדם נוראי.
את מרגישה שזאת בגידה באימך לאהוב או להסתדר עם ריטה.
אז את כועסת עליה.
והדבר הכי מתסכל כשאת כועסת על משהו זה שהוא נחמד..
כי איך אפשר לכעוס עליו ככה?
ומה שמוסיף על זה זה רגשות אשמה. שאת כועסת עליה וזה לא באשמתה.
תנסי לתפוס מרחק מהבית שלהם לקצת זמן.תרגעי. ותביני שמבחינתך היא בחיים לא תחליף את אימך.
ודעתך היא מה שמשנה.את קובעת אם היא תחליף אותה או לא.
את יכולה בינתיים לבקש מאביך לבוא לבקר אותך בבית של אמא שלך(שם את גרה,נכון?)
או להפגש איתו במקומות אחרים.
כשתרגישי שאת מוכנה תנסי לדבר קצת עם ריטה.
דברי איתה על דברים שמעניינים אותך או את אוהבת.
אולי היא תתעניין בזה.והיא גם יכולה להתגלות לך בתור חברה מבוגרת.
רעות♡
14/12/2014 00:33
נ.ב
אולי יעודד אותך לזכור שאת הילדה הביולוגית
שלו ושהוא מכיר אותך יותר טוב מאת אחייך החורגים.
את הילדה הראשונה שלו. שגידל אותה כל חייה.אין לזה שום תחליף!
אלונה ✮
14/12/2014 15:45
וואו. זה בדיוק מה שאני מרגישה. את מדהימה, איך הצלחת לדעת את זה? תודה רבה לך!
רעות♡
14/12/2014 18:43
תודה, אני שמחה אם זה עזר לך.
זה פשוט קל להבין מצב כזה
אבל לא ברגע שהוא קורה
הנונימי
15/12/2014 09:00
איי! ואוד הפאם הני משביר..
הני לו קותב ברור קי יש לי דיסלקציה חמורע בספה...
רעיתי פו אוד ילדה אחט שיש לא דיסלקציה בספה והני מזדעה עיטה מוד..
נרעה לי שרכק הי טווין מע קתבתי והעחרים לו עז עם איצלחתם לכרו הת זה, אטם חחמים
מוד. הני כושב שהת צריחה לדבר אם העבע שלח בשוויל לאגיד לו מא הת מרגישע לגבייי
כול מא שקתבת פו עו פשות לאראות לא עת עפוסת הכודם שילח.
הני בטואך שהת ילדה מיוכחדט מוד.. טנסי לדברר אם עביך לעגיד לא שהת רוצא לעיפגש איטו לאיתים יוטר כרובות.
קי אוה לו יודאה מא הת מרגישה בטוח טוחך, נחון?
הנונימי
15/12/2014 09:03
נב
עת יחולא לטקן ליא עת אשגיעוט?
טודה!!
אלונה ✮
16/12/2014 15:04
תודה רבה. הבנתי כל מילה. דיברתי עם אבי והוא באמת הבין. נטע ויואב באמת נחמדים. וריטה... את ריטה אני מכבדת אבל ביינתים אני עוד לא בדיוק מתחברת אליה.
רעות♡
15/12/2014 12:16
אני מתקנת את הנונימי:היי
ועוד הפען אני מסביר...
אני לא כותב ברור כי יש לי דיסלקציה חמורה בשפה...
ראיתי פה עוד ילדה אחת שיש לה דיסלקציה בשפה ואני מזדהה איתה מאוד...
נראה לי שרק היא תבין מה כתבתיוהאחרים לא אז אם הצלחתם לקרוא את זת אז אתם חכמים מאוד.
אני חושב שאת צריכה לדבר עם אבא שלך בשביל להגיד לו מה את מרגישה לגביו.
כל מה שאת כתבת פה הוא פשוט להראות את תפיסת העולם שלך.
אני בטוח שאת ילדה מיוחדת מאוד.. תנסי לדבר עם אביך ולהגיד לו שאת רוצה להפגש איתו
לעיתים יותר קרובות.
כי הוא לא יודע מה את מרגישה בתוך תוכך, נכון?
( הנונימי אמר את זה)
רעות♡
15/12/2014 12:17
אני מתקנת את הנונימי:היי
ועוד הפען אני מסביר...
אני לא כותב ברור כי יש לי דיסלקציה חמורה בשפה...
ראיתי פה עוד ילדה אחת שיש לה דיסלקציה בשפה ואני מזדהה איתה מאוד...
נראה לי שרק היא תבין מה כתבתיוהאחרים לא אז אם הצלחתם לקרוא את זת אז אתם חכמים מאוד.
אני חושב שאת צריכה לדבר עם אבא שלך בשביל להגיד לו מה את מרגישה לגביו.
כל מה שאת כתבת פה הוא פשוט להראות את תפיסת העולם שלך.
אני בטוח שאת ילדה מיוחדת מאוד.. תנסי לדבר עם אביך ולהגיד לו שאת רוצה להפגש איתו
לעיתים יותר קרובות.
כי הוא לא יודע מה את מרגישה בתוך תוכך, נכון?
( הנונימי אמר את זה)
רעות♡
15/12/2014 12:17
אני מתקנת את הנונימי:היי
ועוד הפען אני מסביר...
אני לא כותב ברור כי יש לי דיסלקציה חמורה בשפה...
ראיתי פה עוד ילדה אחת שיש לה דיסלקציה בשפה ואני מזדהה איתה מאוד...
נראה לי שרק היא תבין מה כתבתיוהאחרים לא אז אם הצלחתם לקרוא את זת אז אתם חכמים מאוד.
אני חושב שאת צריכה לדבר עם אבא שלך בשביל להגיד לו מה את מרגישה לגביו.
כל מה שאת כתבת פה הוא פשוט להראות את תפיסת העולם שלך.
אני בטוח שאת ילדה מיוחדת מאוד.. תנסי לדבר עם אביך ולהגיד לו שאת רוצה להפגש איתו
לעיתים יותר קרובות.
כי הוא לא יודע מה את מרגישה בתוך תוכך, נכון?
( הנונימי אמר את זה)
אורין
15/12/2014 13:56
אני מתקנת את רעות שמתקנת את אנונימי:

אנונימי
15/12/2014 09:00
היי! ועוד הפעם אני מסביר..
אני לא כותב ברור כי יש לי דיסלקציה חמורה בשפה...
ראיתי פה עוד ילדה אחת שיש לה דיסלקציה בשפה ואני מזדהה איתה מאוד..
נרעה לי שרק היא תבין מה כתבתי והאחרים לו עז עם הצלחתם לקרוא את זה, אטם חכמים
מאוד. אני חושב שאת צריכה לדבר אם אבא שלך בשביל להגיד לו מה את מרגישה לגביי
כל מה שכתבת פה או פשוט להראות לא את הפוסט הקודם שלך.
אני בטוח שאת ילדה מיוחדת מאוד.. תנסי לדברר אם אביך להגיד לא שאת רוצה להיפגש איתו לעיתים יותר קרובות.
קי הוא לא יודע מה את מרגישה בתוך תוכך, נכון?
אורין
15/12/2014 13:58
נראה לי
ואתם
(בטעות לא תיקנתי את זה)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון