|
|
אודות
הי (: שמי אלונה. ההורים שלי גרושים ולאבא שלי יש אישה אחרת, שמה ריטה. מאוהבת. יש לי כלב חמוד ששמו רוג'ר. החבר הכי טוב שלי. בנוסף גם גורת חתולים קטנה ושני ארנבים. אוהבת לכתוב. וכמובן גם לקרוא. לטייל. לשיר. לדבר. לצחוק. תהנו (:
|
אומנות הריקוד משחרר אותי מכל מה שעבר עלי, פחדים, ריבים, שקרים, הכל. פשוט- להקשיב למוסיקה, ולנוע. לפרוק הכל. כשאני מציירת אני מרגישה כל יכולה. אני יכולה לצייר את שני הורי ביחד, מחובקים, ואני איתם. אני יכולה לצייר חברה טובה שהלכה, איתי. אני יכולה לעשות הכל. לערבב שחור עם לבן, רע עם טוב. הבעיה שזה רק על הנייר. רק על הדף. ולא במציאות. בכתיבה אני יכולה להכניס לתוך דמות אחת-הכל. טעויות, רגשות, מחשבות. להכניס את עצמי. ולתקן. מה שלא אמור להיות, מה שמפריע, חונק. פשוט להשתחרר. באומנות אני יכולה לעשות הכל. לתקן טעיות שעשיתי, לפרוק החוצה דברים שקרו, וליצור דברים שלא היו ולא יהיו. |
אני אני- חרשנית ותולעת ספרים, חייכנית, סלחנית, סבלנית, נמוכה (גררר!) שונאת גזענות. סקרנית, פטפטנית, בלונדינית, משקפופרית, מנגנת בצ'לו (5 שנים!) צוחקת המון, ו... ו... אוהבת ילדים, אוהבת לעזור, ספורטאית, לא מקובלת, יצירתית, פחדנית. ו.... ו.... זהו בערך. |
חיוכים 
"חייך אל החיים והם יחייכו אליך" זה נכון, אבל החיוך צריך להיות אמיתי. לדעתי הכוונה היא שצריך להיות אופטימיים, גם כשהחיים קשים, אבל לפעמים מותר גם להיות קצת עצובים, מאוכזבים. כי חיוך מזויף, לא עוזר ורק מקשה. |
|
|
ריקנות | |
אני בזמן האחרון מרגישה ריקה. כאילו אין בתוכי כלום. כאילו כל מה שכתבתי בהתחלה, על אופטימיות ושמחה, הלך. ואין לי מי שינחם אותי. אימי שקועה העבודה (בזמן האחרון היא עובדת קשה) וחברתי, הלכה. חברתי הטובה הטובה ביותר, עזבה אותי. למה? בשביל מה? האמת, שאני לא יודעת. אבל אני כן יודעת שהיא השתנתה. היא כבר לא אותה ילדה שלא היה אכפת לבוא בתחפושת ליצן בחטיבה. היא כבר לא אותה ילדה שלא היה לה אכפת שלא מזמינים אותה למסיבה של מלכת הכיתה כי היא ״סתם שויצרית שהדביקו לה שם טוב״. היא השתנתה. עכשיו, היא נדבקת למלכת הכיתה. עכשיו היא עושה הכל בשביל שיזמינו אותה ל״מסיבה הכי מגניבה אבר״. ואני, ההפך. ואני לא יודעת מה לעשות, למי לפנות. אם תוכלו לעזור לי, איך להשיב את מה שהיתי פעם, ולא להיות דכאונית כזאת (הרי זו בסך הכל חברה, לא?) ולא להיות ריקה כזאת, אני אשמח מאוד. תודה רבה.
|
|
|
|
|
 | ערב טוב אלונה אל תיקחי קשה את עניין החברות רוב החברים וחברות הם כאלה אולי יש חברים טובים אבל זה נדיר מאוד אני מניסיון יודע שאין דבר כזה באמת חברים וכל אחד חבר שלך בזמן שטוב לו ושמתאים לו הוא כבר לא לא צריך רק חברים כדי להרגיש טוב עם עצמך אני למדתי ליצור לעצמי מסגרת בבדידות לצלם לכתוב לטייל לאוהב את הטבע ואת הים ואת הפרח תהי גאה בעצמך ומי שאת כי כל אדם הוא יחיד מיוחד וכמוך אין שנייה בעולם כי כמוך יש רק אחת וזו את אגב שמי אלון :) |
|  | תודה רבה אלון. חשבתי רבות על דבריך ואתה צודק. באמת תודה רבה, אנסה להיפתח יותר לדברים אחרים כמו אומנות צילום וטיול. אבל לי קשה בלי חברים, חברים וחברות ממלאים אותי שמחה וכיף. אבל באמת, זמן מה אני אוכל להסתדר ולהיפתח לדברים שונים ולאחר מכן אני חושבת שאני אוכל למצוא חברים חדשים, מכיוון שאם חברתי לא רוצה את קרבתי, זו בעיה שלה ורק היא מפסידה. ובאמת תודה רבה! עזרת לי לחזור לנקודת המבט הקצת יותר אופטימית.. |
|  | אני אכן מבין אותך אדם צריך חבר או שתיים אבל אם הם לא חברים באמת אז למה? אני תמיד הייתי חבר של החברים שלי אבל הם לא היו באמת החברים שלי תמיד הייתי ידיד אמת לידידות שלי אבל הם לא היו ידידות שלי אז למדתי להסתדר גם ככה ועוד דבר אלונה במהלך החיים אנחנו מגעים למקומות חדשים פוגשים מכרים חדשים ויש תקופה שאתה בקשר עם מכרים או חברים חדשים ואז זה נגמר ככה זה בחיים יש גם חברים לתקופה תמשכי בדרך הטובה |
|  | ראשית את מקסימה, ואם את מעוניינת לדעת מדוע, אז הנה אני כבר אומר לך: את מקסימה כי את אדם אמיתי, כי את כנה, כי את פתוחה בלב ובנשמה, וכי את ישירה וישרה עם עצמך. כל אלה הן מעלות וסגולות נדירות. את צריכה לדעת שאת מצויידת בנכס נפלא של יושרה וכנות שהם שם דבר ולא עוד סתם תכונות שחוקות וחסרות טעם. שנית את מרגישה ריקה כאילו אין בתוכך כלום, כי לאחרונה חל שינוי לא רגיל בחייך- החברה הקרובה שמלאה את החלל, עברה למשבצת אחרת והותירה אחריה משבצת ריקה-זו הסיבה העיקרית לתחושת החסר שפוקדת אותך כעת. לכן חשוב שתדעי אלונה היקרה, שמדובר בריקנות זמנית שוחולפת ועם זאת חיונית ונחוצה ביותר. זאת ריקנות איכותית מהסוג שכל אדם זקוק לה מתישהו על מנת להתעשת עם עצמו, כלומר בכדי לחזור אל עצמו-להתחדש, כמו להתארגן מחדש-כך הוא מסדר כל פעם מחדש את הפאזל האישי שלו-של כל חלקי האישיות שלו. תחושת הריקנות היא תחושה בריאה לחלוטין שמטרתה לשרת אותנו בכך שהיא מעניקה לנו מרחב שקודם היה חסר לנו-היה לנו צפוף והנה משהו קרה והביא איתו שינוי מבורך, כי נהיה לנו חלל, הרווחנו מרחב. וכעת שאלה:כיצד נוכל לנצל לחיוב את המרחב הריקני שצץ בחיינו? |
|  | למשל, נוכל לצייר ולכתוב את סיפור החיים הבא שלנו-את ההרפתקאה המרגשת והיפה החדשה שמצפה לנו מעבר לעיקול הדרך. כעת אלונה, יש לך זמן פנוי למכביר - זמן איכות. את עשירה בזמן, וזמן = יצירתיות = התפתחות אישית = למידה חדשה על עצמך. גורלך פתח בפנייך הזדמנות נפלאה להתקדמות, הוא רומז לך בפועל על אפשרות להתבונן פנימה, אל תוך עצמך-אל תוך אלונה פנימה- במטרה אחת לפגוש ולהכיר מקרוב את האדם היפה שממתין ומצפה לקראתך בתוך עצמך. לא סתם קורים דברים. לא סתם מתחוללים שינויים. תמיד ישנה סיבה ותמיד הסיבה תהיה גדולה וחשובה מכל התוצאות. נכון להיום את חווה את התוצאות של השינוי. לפני השינוי היית רגילה להיות בתוך מסגרת שגרתית מסוימת. כעת השגרה המסוימת הגיעה אל קיצה. כך היקום מבשר לנו על דף חדש בחיינו..כך הוא מודיע לנו שהגיע הזמן לתזוזה, כי הרי אנחנו הכי חשובים לגורלנו ולכן הוא דואג להתפתחותנו האישית. גורלך אוהב אותך אלונה, והוא מודיע שהגיע הזמן להרים עוגן ולצאת למסע הרפתקאות חדש בו תחווי שוב את עצמך בצורות וממדים שונים ומגוונים..אז אל 'תפריעי' לו לנהל טיפה את העניינים..הרי הוא תמיד מאפשר לך לנהל את המצב בחופשיות (: |
|  | וואו. איזו תגובה. תודה רבה רבה! על כל המחמאות והעזרה. את באמת צודקת, לא ידעתי מה זה המרחב הזה שנשאר בתוכי, ומסתבר שזו חברתי. היא חסרה לי. אבל, כמו שאמרתי מקודם וגם את אמרת, שבאמת אם היא עזבה אותי כנראה שאנחנו לא מתאימות. אם היא משתנה כך, ונדבקת למלכת הכיתה, אז כנראה היא לא מתאימה לי. ועכשיו באמת, אני אנסה להיות יותר עם עצמי ולחוות יותר. עכשיו אני מבינה שכשהייתי עם חברתי, כבר אז, כל הזמן ניסיתי לשמור על הקשר שלנו ובעצם, אני מודה, קצת נדבקתי אליה. אני באמת מרגישה שאני משתנה, נפתחת לדברים אחרים. תודה רבה על העזרה, הייתי זקוקה לזה כל כך! |
|  | לא נדבקת את היית חברה אמתית אל תראי את עצמך כשלילית חבר/ה אמתיים זה חברים שתמיד אתך שהם דבק שלא נפרד ממך בטוב וברע |
|  | תודה רבה לך, אתה צודק. זאת לא הייתי אני, זאת היתה היא. הייתי מקווה לחבר/ה כזאת.... |
| |  | (אני עונה גם בקשר לתגובות) באמת קשה למצוא חבר אמיתי, כמו שאלון אמר רוב החברים לא יעמדו לצידי כשאני צריכה אותם.. אני לא אוהבת חברים כאלה. אולי אני בררנית מידי אבל אני באמת מתחברת רק עם מי שכיף לי להיות איתו. החברות שלי הן חברות ממש טובות שלי ואני יודעת שאכפת להן ממני. אני מסתפקת במעט חברות אבל ממש טובות, כאלה שכיף לי איתן. אני מציאה לך לחשוב אם לחברה שלך באמת אכפת ממך, ואם לא תחפשי לך חברה אחרת. משהי שתתחשב בך ואת תתחשבי בה. |
|  | רק עכשיו ראיתי את התגובה, ואני מתנצלת... תודה רבה. זה בדיוק מה שחשבתי. בינתיים מצאתי כבר חברה חדשה ממש חמודה. |
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
|
|