עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
הי (:
שמי אלונה.
ההורים שלי גרושים ולאבא שלי יש אישה אחרת, שמה ריטה.
מאוהבת.
יש לי כלב חמוד ששמו רוג'ר.
החבר הכי טוב שלי.
בנוסף גם גורת חתולים קטנה ושני ארנבים.
אוהבת לכתוב. וכמובן גם לקרוא. לטייל. לשיר. לדבר. לצחוק.
תהנו (:
חברים
הבלוג של אורין ועמיתקרמיטית גאה :)אוריןEmmelineיובלShir
אלה שאוהבת ספרים
נושאים
מחשבות  (4)
פרידה  (3)
אהבה  (2)
בגידה  (2)
הורים  (2)
זכרונות  (2)
תגובות  (2)
תודה  (2)
אני  (1)
בלבול  (1)
הבנה  (1)
החלטות  (1)
זכרון  (1)
חיות  (1)
טעם לחיים  (1)
יואב  (1)
ילדות  (1)
כלב  (1)
מטאפורות  (1)
מכתב  (1)
נאמנות  (1)
נוסטלגיה  (1)
נטע  (1)
סבא  (1)
סליחה  (1)
עזרה  (1)
עידן  (1)
פחד  (1)
צמחונות  (1)
ריבים  (1)
ריקנות  (1)
שינוי  (1)
תכונות  (1)
תמימות  (1)
אומנות
הריקוד משחרר אותי מכל מה שעבר עלי, פחדים, ריבים, שקרים, הכל. פשוט- להקשיב למוסיקה, ולנוע. לפרוק הכל.

כשאני מציירת אני מרגישה כל יכולה. אני יכולה לצייר את שני הורי ביחד, מחובקים, ואני איתם. אני יכולה לצייר חברה טובה שהלכה, איתי. אני יכולה לעשות הכל. לערבב שחור עם לבן, רע עם טוב. הבעיה שזה רק על הנייר. רק על הדף. ולא במציאות.

בכתיבה אני יכולה להכניס לתוך דמות אחת-הכל. טעויות, רגשות, מחשבות. להכניס את עצמי. ולתקן. מה שלא אמור להיות, מה שמפריע, חונק. פשוט להשתחרר.


באומנות אני יכולה לעשות הכל. לתקן טעיות שעשיתי, לפרוק החוצה דברים שקרו, וליצור דברים שלא היו ולא יהיו.


אני
אני-
חרשנית ותולעת ספרים,
חייכנית,
סלחנית,
סבלנית,
נמוכה (גררר!)
שונאת גזענות.
סקרנית,
פטפטנית,
בלונדינית,
משקפופרית,
מנגנת בצ'לו (5 שנים!)
צוחקת המון,
ו...
ו...
אוהבת ילדים,
אוהבת לעזור,
ספורטאית,
לא מקובלת,
יצירתית,
פחדנית.
ו....
ו....
זהו בערך.
חיוכים

"חייך אל החיים והם יחייכו אליך"
זה נכון, אבל החיוך צריך להיות אמיתי. לדעתי הכוונה היא שצריך להיות אופטימיים, גם כשהחיים קשים, אבל לפעמים מותר גם להיות קצת עצובים, מאוכזבים. כי חיוך מזויף, לא עוזר ורק מקשה.
סליחה
22/09/2015 10:45
אלונה ✮
סליחה, מחשבות, פחד
"תקשיבו לי רגע", אמרה נעמה, "אני מזמינה אותכן לכיכר היום בשמונה, נעשה טיול אופניים מושלם ואז נעצור בפארק ונשחק אמת או חובה, נדבר ועוד מלא דברים!! אה ואם יש גם בנים שרוצים אז בשמחה..." והיא הסתכלה על עידן. "וואו נשמע מושלם!" "מעולה!" "רעיון ממש טוב!" קראו כולם. נעמה הוציאה את הסמארטפון הענק שלה ומיד כל הילדים קיבלו הודעה. פתחתי גם אני את הטלפון. נעמה הוסיף אותך ל- טיול אופניים מוש!! טוב... כנראה אני אחלק היום כיבוד לפיקניק שנעשה ולא אחלק סליחות....

שמתי לב שיום כיפור בשביל רוב הבנים והבנות בכיתה שלי זה יום האופניים. כאילו הם אפילו לא מעלים בדעתם שהם צריכים לעשות חשבון נפש ומבחינתם "גמר חתימה טובה" זה כמו ברכה בלי משמעות, כמו "מזל טוב". והאמת שגם אני הייתי פעם ככה: "יום כיפור" מבחינתי היה "יום-בלי-מכוניות-על-הכביש". והפעם יש לי משהו מאוד מעיק על הלב, אני נזכרת בו ויש לי בחילה. ואם אני אגש עכשיו, מי יודע מה היא תגיד. מי יודע האם היא תבכה דמעות של אושר ותרוץ אליי, או שהיא תפנה לי עורף ותלך. האפשרות השנייה יותר הגיונית.
כבר עבר יותר מידי זמן.
יותר מידי זמן.
2 תגובות
....
08/08/2015 11:45
אלונה ✮
זכרונות, תמימות, ילדות
אני הולכת עם אימי ברחוב, מלקקת גלידה בטעם תות, 
משתדלת לא ללכך את בגדי הבלט הורודים שלי.
מאושרת.
צוחקת.
אני ואמא הולכות ומפטפטות. יושבות בתחנת האוטובוס ומחכות לקו מספר 9.
"אמא, את יכולה להביא לי כסף להיום בלילה?" שמעתי נער מתבגר מבקש מאימו.
"מה אתה עושה שם בכלל? כל יום אתה הולך למועדון וחוזר הביתה ב3 בלילה!" עונה אימו בחוסר סבלנות.
"זה מועדון אמא! מה אכפת לך מה אני עושה שם?! מדבר עם חברים,  רוקד..." הוא רוטן.
"היום אתה ישן בבית. נמאס לי לחכות לך כל יום עד מאוחר!" לפתע שמתי לב לעיגולים שחורי מתחת לעיניה. מסכנה. חיבקתי את אמא חזק. האוטובוס התעכב.
ואז - הילד פשוט קם והלך. נדהמתי. האם העייפה רצה אחריו בכעס. רציתי לבכות. הייתי אז בסך הכל בכיתה א'.
איך הוא מסוגל לעשות לה את זה? היא אוהבת אותו!
לחשתי לאימי: "אני לעולם לא אעשה לך את זה, אף פעם לא אצעק עלייך".
והיא - רק חיבקה אותי ושתקה, ועיניה נצצו.

ועכשיו, כשאני נזכרת בזה, אני מחייכת חיוך עצוב.
אח... תמימות. הדבר שאני הכי מתגעגעת בילדות.
כי את הדמיון לא איבדתי. הפרצוף המתוק... מה לעשות, נעלם.
התמימות, התקווה הזאת שהכל יסתדר בסוף, שתבוא פיה עם סוכריה מתוקה ואבקת קסם ותעביר הכל. אוי, התמימות.
9 תגובות
מכתב מסבי
21/12/2014 12:59
אלונה ✮
סבא, פרידה, זכרונות, מכתב, נוסטלגיה
אתמול באתי לביקור אצל אימי, כי למרות כל הכיף אצל אבא אני בכל זאת מתגעגעת אליה, וביחד הוצאנו ארגזים גדולים שהיו אצלה בארון שאנחנו קוראים להם "ארגזי נוסטלגיה". אלה ארגזים מלאים בכל מיני דברים מפעם: ברכות מוכתמות, מחברות מלאות בסיפורים, גלויות ישנות, ועוד המון דברים. ביחד נהננו וצחקנו ואמרנו כל הזמן:"וואו! תראי איזה חמודה את פה, את רק תינוקת!" ו"וואו אלונה, איזה כתב יפה היה לך!" עד שפתאום, מצאתי מעטפה שבתוכה היה מכתב. פתחתי את המעטפה בזהירות ומצאתי שם מכתב שסבא שלי כתב לי ליום הולדתי ה-6. סבא שלי נפטר שהייתי בערך בת 10. מכייון שהוא גר בירושלים לבדו (סבתא שלי נפטרה לפני שנולדתי) תמיד הייתי שולחת לו מכתבים. ובתוך המעטפה היה מכתב כזה, שסבי שלח לי! מאוד התרגשתי, כי אני וסבא שלי היינו מאוד קשורים זה לזו וכשהוא נפטר זה היה היום העצוב ביותר בחיים שלי (אפילו יותר מכשהורי התגרשו). היה כתוב שם כך:

לאלונה המתוקה שלי,
מזל טוב על יום הולדתך ה-6! אני אבוא ביום רביעי לברך אותך.
מה שלום דנידין? את מאכילה אותו טוב?
את ילדה מקסימה מקסימה ומגיע לך כל הטוב שבעולם.
חשבתי על מתנה נ-ה-ד-ר-ת בשבילך! את כל כך תשמחי!
יפה קנתה לך שלושה ספרים מהסדרה ג'ינג'י, סיפרתי לה שאת אוהבת אותה.
את יודעת שיפה אוהבת לקנות הרבה מתנות, לכן היא גם קנתה לך בובה קנתה לך דובי חום - כשאני אבוא אני אביא את כל המתנות ונחליט על השם לדובי הקטן.
ביום רביעי נלך לים? שמעתי שיהיה מזג אוויר מעולה, אם תרצי גם נאסוף צדפים ונכין לך מחרוזת.
אוהב הכי בעולם,
סבא שלך

זה היה כל כך מרגש! אני כמעט בכיתי. הורי התגרשו שהייתי בערך בת שש וחצי וסבי מאוד עזר לי להתגבר על זה.
* דנידין היה האוגר שלי, לפני שקנו לי את רוג'ר. 
*יפה הייתה העוזרת של סבא שלי, כי הוא לא הלך כל כך טוב ולמרות זאת הוא בא כל יום רביעי לבקר אותי.
*אני וסבא אהבנו מאוד ללכת לים.
12 תגובות
אהבה ראשונה
19/12/2014 14:11
אלונה ✮
אהבה, עידן
לפני די הרבה זמן (תחילת שנה ככה) נכנסה המנהלת לכיתתי והודיעה:
"אנחנו מערבבים כיתות, מפני שיש בינכם יותר מידי מחלוקות, ריבים ושמעתי מתלמידה אחת אפילו על חרם אחד".
והיא הסתכלה עלי.
כן, אתם יכולים לקרוא לי מלשנית.
הייתי כל כך עסוקה בריטה שלא סיפרתי לכם על המצב בכיתה שלי.
אז בשביל הידיעה-הוא נורא ואיום. אם לצטט את המנהלת :"דבר כזה לא ייתכן שיהיה בכיתה ולכן החלטנו לערבב את הכיתות ולפתוח דף חדש".
תמיד חשבתי שמתאים לי להיות בכיתה השניה. יש שם ילדים שקטים ונחמדים, שלא עושים הרבה בעיות.
למה אני מספרת את כל זה?
כי בכיתה השניה יש ילד שקוראים לו עידן ואני... אני...
התאהבתי בו.
בהתחלה לא ידעתי את זה. אבל אחרי כמה ימים שמתי לב שאני לא מפסיקה להסתכל עליו.
ולחשוב עליו.
ולנסות להיות לידו.
והוא פשוט מקסים. וחמוד. וחברותי, וטוב לב ומצחיק ו...
טוב, אני חופרת.
אבל יש בו משהו מהפנט.
ויש בו יופי פנימי וחיצוני.
יש לו עור בצבע דבש ושער שחור ופוני.
יש לו קול נעים ומרגיע,
יש לו עיינים יפות גדולות וחומות.
ויש לו המון חברים.
ו... אני... מאוהבת בו.
הבעיה, שאני לא היחידה.
אני לא כל כך מיוחדת.
כי עוד בנות חושקות בו, בילד טוב הלב והחתיך הזה.
ואני הכי לא הילדה שניגשת ואומרת:"אני אוהבת אותך".
מוזר שאלה שלוש מילים שכל כך קשה להגיד. 
אבל, כמו שאמרתי, פחדנית. מאוד.
זה הנושא שכל בת וכל בן מגיעים אליו, וזה נושא קשה. ואף פעם לא הייתי ילדה רומנטיקנית או כזאת שמחליפה חברים כל דקה.
ואף פעם לא הייתי ילדה שכולם חושקים בה או רוצים להיות חברים שלה.
אז רציתי לבקש את עצתכם, מה לעשות.


15 תגובות
סיכום הדברים שקרו עד כה
19/12/2014 14:00
אלונה ✮
נטע, יואב, תודה, תגובות
דיברתי עם אבי.
למרות שנטע קטנה ממני בשנה, אנחנו די נהנות ביחד.
כיף שיש לך אחות, גם אם היא לא ביולוגית.
מקודם הייתי בת יחידה והרגשתי קצת... בודדה.
ויואב הוא כל כך חמוד! הוא מאוד אוהב אותי ומכבד אותי.
לריטה אני לא בדיוק מתחברת, עוד לא הצלחתי בדיוק "לאהוב" אותה, אבל אני מכבדת אותה ואת זה שאבי אוהב אותה.
דיברתי על זה גם אמי וסידרנו טבלה שבועית מסודרת מתי אני באה לאבי ומתי לאימי.
החופש חנוכה הזה ביקשתי להיות עם אבי מפני שאני רוצה להיות עם נטע ויואבי קצת.
תודה לכם על כל התמיכה, בזכותכם אני עכשיו יושבת בחדר בבית של ריטה (אבי עבר לבית של ריטה) ואני כותבת לכם.
בזכותכם קול צעקותיו של יואבי העיר אותי.
בזכותכם אני נועלת כרגע את נעלי הבית של נטע.
הכל בזכותם.
פתחתי את הבלוג הזה  כמקום מפלט מפני שהייתי בת יחידה, ועכשיו -בזכותכם, יש לי אח ואחות.
תודה.
תודה רבה.
9 תגובות
אני. בנאדם. נוראי.
13/12/2014 10:22
אלונה ✮
בלבול, מחשבות, בגידה, הורים
ריטה היא "אימי החורגת".
למרות שאני לא מוכנה לקרוא לה ככה כי בינתיים אני לא מרגישה שהיא אימא שלי.
אני לא אוהבת אותה.
היא מתנשאת ובכלל, היא חושבת שהיא תוכל להחליף את אימא שלי?!
כי אם כן, אז לא.
אם את קוראת את הפוסט הזה, ריטה, אז רק שתדעי שאני כועסת עליך.
גם אם זה לא באשמתך.
אוף, אני מרגישה בן אדם רע לגמרי, שאני אומרת ככה לריטה למרות שהיא עשתה לי כלום...
זאת ההרגשה שלי.
אני קרועה בין הכעס שלי אליה לבין זה ש... שזה לא יפה לכעוס ככה על בנאדם.
אני לא יודעת מה לעשות.
אימא שלי היא מתחשבת ונחמדה וחמודה וגם אבא שלי.
ואחרי שהם התגרשו זה עוד היה בסדר  כי יכולתי לבקר את אבא.
ועכשיו לא.
אבא עבר לגור עם ריטה ועם הילדים שלה, ואם אני מבקרת אותו אז אני מבקרת גם את ריטה.
ואני לא מוכנה לזה.
אוף... איך נהייתי כזאת מגעילה....
אני לא מצליחה להסביר מה אני מרגישה...
לריטה יש שתי ילדים- נטע ויואב.
נטע היא בת 11 ויואב בן 5.
הוא חמוד.
ואני פשוט....
מפחדת.
אני מפחדת שאבא שלי יאהב אותם יותר ממני.
25 תגובות
בגידה
12/12/2014 13:27
אלונה ✮
הורים, בגידה, פרידה

זה אבא שלי.

הוא בגד בי.

אבא מצא לו אישה אחרת.

והיא לא האישה הכי נחמדה בעולם.

אני ממש מרגישה שאבא שלי,

בגד בי.

ובאימא שלי.

ואני יודעת שזו זכותו.

לאהוב את מי שהוא רוצה ולשנוא את מי שהוא רוצה.

אבל אני מרגישה שאבא שלי,

בגד בי.

ובאימא שלי.

8 תגובות
היכרות
07/12/2014 17:18
אלונה ✮
אני, תכונות
כן, כן... רק עכשיו נזכרתי לערוך היכרות... אבל שמתי לב שאתם לא מכירים אותי כל כך, חוץ מתחביבים. אז הפוסט הזה הוא אני. כל מה שצריך לדעת ואפשר. חוץ משם משפחה, כתובת ופרטים אישיים. אז...
אני-
חרשנית ותולעת ספרים,
חייכנית,
סלחנית,
סבלנית,
נמוכה (גררר!)
שונאת גזענות.
סקרנית,
פטפטנית,
בלונדינית,
משקפופרית,
מנגנת בצ'לו (5 שנים!)
צוחקת המון,
ו...
ו...
אוהבת ילדים,
ילדותית,
אוהבת לעזור,
ספורטאית,
לא מקובלת,
יצירתית,
פחדנית.
ו....
ו....
זהו בערך.
17 תגובות
רוג'ר
30/11/2014 20:21
אלונה ✮
כלב, אהבה, נאמנות
רוג'ר,
הכלב שלי.
רק המחשבה עליו מעלה לי חיוך על הפנים.
רוג'ר,
הכלב שלי.
בטוב וברע,
הוא תמיד שומר עלי ומעודד אותי.
רוג'ר,
הכלב שלי.
הוא נאמן 
ומתוק 
וחמוד 
וחברותי.
בטוב וברע,
הוא תמיד שומר עלי ומעודד אותי.
וגם אם צעקתי עליו
הוא סולח.
וגם אם כעסתי עליו
הוא סולח.
אבל הכי חשוב,
הוא אוהב אותי,
כמו שאני.


10 תגובות
תודה!
20/11/2014 19:03
אלונה ✮
תודה, תגובות
כתבתי את הפוסט הזה רק בשביל להגיד לכם, תודה. תודה על העזרה. במיוחד בפוסט האחרון שלי, שהרגשתי ריקנות נוראית, עזרתם לי, והחזרתם אותי למציאות. תודה רבה! אתם כל כך עוזרים לי ותומכים בי, אני לא יודעת מה להגיד! רק להגיד לכם:
תודה!
5 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון